לאומי קארד בע"מ נ' דודס תעשיות בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע שטר.

2. בין בית העסק של המבקש- חנות למכירת אופניים לבין לאומי כארד נחתם הסכם סליקה ובמסגרת הסכם הסליקה חתם בית העסק של המבקש על בקשה להקדמת תשלומים. הוסכם בין הצדדים כי בית העסק מתחייב לא להעביר את חשבון הסליקה מלאומי כארד כל עוד קיימת יתרת חובה וכן כי לאומי כארד רשאית להעמיד לפירעון מיידי את יתרת החוב אם תופסק פעילותו של בית העסק.

3. העד נחקר לפני שהעיד כי אמנם לא העביר את הסליקה לגורם אחר אולם סגר את החנות ובאותה תקופה לא הייתה לו סליקה והעביר את התשלומים באמצעות הוראת קבע.

לטענת המבקש למרות ההעברות ולמרות העובדה שלא היו לו פיגורים הועמד החוב לפירעון מידי ללא התראה מוקדמת . המבקש מודה כי היו אליו פניות טלפוניות בהן דחה את המבקש את הצעות לאומי כארד להעמיד לו הלוואה אחרת בתנאים פחות נוחים.

4. ההלכה היא כי יש לתת למבקש רשות להגן אם בקשתו מעלה הגנה בדוחק.

5. מעיון בבקשת המבקש עולה כי טענתו היחידה הינה כי העמדת ההלוואה לפירעון מיידי הייתה שלא כדין ולא קיבל הודעה בכתב על כך.

6. בהתאם להסכם מותר לבנק להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי במידה ותופסק הסליקה . המבקש הודה כי החנות נסגרה ובית העסק הפסיק לסלוק כרטיסי אשראי לפיכך העמדת ההלוואה לפירעון מיידי הייתה כדין . יתרה מכך המבקש הודה כי הייתה פניה מוקדמת אליו אולם המבקש סירב להצעות התובעת.

7. בנסיבות אלו אני קובע כי מדובר בהגנת בדים ולכן ההתנגדות נדחית.

8. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם.

9. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י' טבת תשע"א, 17 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: